סדנה לצוותי חינוך — מורים, גננות ומנהלים מול אלימות והסלמה

מה עושים בסדנה

הצוות לומד ומתרגל את ארבעת השלבים של ניהול עימות, בתוך תרחישים של בית הספר והגן:

 

ייצוב — השלב החשוב ביותר. להוריד מדדים מול הורה בשער או תלמיד באמצע שיעור, בלי לעזוב את הכיתה. נשימה, עמידה וקשב שנמדדים על מסך תוך כדי תרגול בסדנה.

 

אבחון — להבדיל בין הורה מפוחד, הורה שמחפש עימות, ותלמיד שבודק גבול. שלושתם מדברים בקול, ולשלושתם תגובה אחרת. להבין מתי סיטואציה מסוכנת יותר או פחות. 

 

הצטרפות — מה אומרים כדי שהקול ירד: לשמור על גבולות בחוכמה, להכיר בכעס בלי לוותר על ההחלטה, להשתמש בכלים שלנו, ולא להגיד "תירגע".

 

הובלה — להוציא את השיחה מהשער ומהכיתה למקום ולזמן שאפשר לדבר בהם, ולהחזיר את השליטה למי שאחראי. לדעת מתי מערבים גורמי בטחון.

 

מתרגלים בזוגות ובסימולציות עם תרחישים שנכתבו מבתי ספר: שיחת הורים שמתחממת, תלמיד שמסרב לצאת מהכיתה, הורה שמאיים "אני אגיע למשרד החינוך", גננת מול הורה בשעת האיסוף. ומתרגלים את הנוהל הצוותי: מי ניגש, מי מגבה, מי מרחיק את התלמידים.

 

למי הסדנה

לצוותי בתי ספר יסודיים ועל־יסודיים, גנים, מסגרות חינוך מיוחד ופנימיות. למורים, גננות, סייעות, יועצות, מזכירות בית הספר ואבות בית, ולמנהלים שרוצים שכל הצוות יגיב באותו אופן וישתמש בשפה ככלי. גם לקבוצות הורים, בנפרד או יחד עם הצוות.

 

מה בית הספר מקבל

צוות שיודע מה לעשות בשניות הראשונות מול הורה או תלמיד סוער. פחות אירועים שמגיעים להנהלה, לטיק טוק או למשטרה. פחות ימי מחלה אחרי עימות, ומורים שמלמדים בלי לפחד. במסגרות שנמדדו: ירידה דו־ספרתית באחוזים באירועי עימות ואלימות בשנה שאחרי הסדנה.

 

יותר מ־270 סדנאות בארגונים בישראל. השיטה פותחה עם פרופ' חגי ברגמן מהאוניברסיטה העברית, חתן פרס ישראל לחקר המוח.

 

מבנה

מתאים ליום היערכות, לישיבת צוות מורחבת או ליום מלא: שלוש שעות או 09:00–15:00. קבוצות של עד 20 כדי שכולם יתרגלו. בבית הספר או מחוץ לו. לפני הסדנה: שיחת אפיון עם המנהל או היועצת, ומתאימים את התרחישים לאירועים שקרו אצלכם.

[צור קשר לתיאום שיחת אפיון]

[ווטסאפ       ]