סדנה לצוותי רפואה ובתי חולים — מניעת אלימות וניהול עימות במחלקה ובמיון

מה עושים בסדנה

הצוות לומד ומתרגל את ארבעת השלבים של ניהול עימות, בתוך תרחישים של מחלקה ומרפאה:

ייצוב — להוריד דופק תוך כדי משמרת, בלי לעזוב את המשימה הרפואית. נשימה, עמידה וקשב שנמדדים בזמן סדנה על המסך תוך כדי התרגול. 

אבחון — להבדיל תוך שניות בין בן משפחה מפוחד, מטופל בכאב, ומישהו שמאיים. שלושתם צועקים, שלושתם דורשים תגובה אחרת.

הצטרפות — מה אומרים כדי שהצעקה תרד: להכיר במצב בלי להתנצל על הרפואה, לתת עובדה אחת ברורה, לדעת לשמור על הגבול ובטח שלא להגיד "תירגע".

הובלה — להוציא את בן המשפחה והמטופל מהבונקר הפנימי למקום שאפשר לדבר בו, ולהחזיר את המחלקה לעבודה. ולדעת מתי זו כבר לא שיחה וקוראים לאבטחה.

מתרגלים בזוגות ובסימולציות עם תרחישים שנכתבו מהשטח: הקבלה, המיון, המחלקה, המרפאה בקהילה, מוקד האחיות. ומתרגלים את הנוהל הצוותי: מי ניגש, מי מגבה את מי בזמן עימות, מי מפנה את שאר הממתינים.

 

למי הסדנה

לצוותי בתי חולים, מרפאות קופות החולים, טיפות חלב, בריאות הנפש ומוקדים טלפוניים. לאחיות ואחים, מזכירות רפואיות, מאבטחים, עובדים סוציאליים ורופאים, וגם למנהלי מחלקות ומרפאות שרוצים נוהל אחד לכולם.

 

מה בית החולים מקבל

צוות שיודע מה לעשות בשניות הראשונות, לפני שהאירוע גדל. פחות קריאות לאבטחה, פחות תלונות, פחות שחיקה בעבודה. במסגרות שנמדדו: ירידה דו־ספרתית באחוזים באירועי עימות ואלימות בשנה שאחרי הסדנה.

הסדנה הועברה במשרד הבריאות, בבית חולים קפלן, בית חולים סורוקה ובמסגרות בריאות נוספות, כחלק מיותר מ־270 סדנאות בארגונים בישראל. השיטה פותחה עם פרופ' חגי ברגמן מהאוניברסיטה העברית, חתן פרס ישראל למדעי החיים על עבודתו בתחום חקר המוח.

 

מבנה

מותאם למשמרות: מפגש של שלוש שעות או יום מלא, בתוך בית החולים או מחוץ לו. קבוצות של עד 20 כדי שכולם יתרגלו. לפני הסדנה: שיחת אפיון עם האחות האחראית או מנהל המחלקה, והתאמה של התרחישים לאירועים שקרו אצלכם בפועל.

[צור קשר לתיאום שיחת אפיון]

[ווטסאפ       ] 

​